תאונות עבודה

נפגעתי בעבודה מה עושים? האם אני זכאי לפיצוי? למי פונים?...


שאלות אלו צצות אצל רבים אשר ניזוקו בעבודתם. תאונות עבודה מתרחשות מדי יום בכל תחומי המקצועות החל מעבודות פיזיות וכלה בעבודות משרדיות.

יתרה מזאת, לעיתים אף ניתן לתבוע עקב מחלות מקצוע או נזקי מיקרוטראומה בהתאם לסוג העבודה והפעולות אותן נדרש העובד לבצע באופן חוזר ונשנה לשם ביצוע העבודה. תאונות עבודה רגילות כגון: נפילות מסולם, נפילות מפיגום, פגיעה מחפצים בעבודה, פגיעה מכלי עבודה, נפילות, חתכים מכלי עבודה, פגיעות ראש, שברים קלים ומורכבים ואף תאונות דרכים במסגרת העבודה יחשבו לתאונות עבודה ויוכרו על ידי המוסד לביטוח לאומי ואף עלולות להקים עילת רשלנות כנגד המעביד בתביעת פיצויי נזיקין (למעט תאונות דרכים).


תאונות העבודה מתרחשות לרוב ברשלנות המעביד עקב אי שמירה על נהלי בטיחות, היעדר תדרוך עובדים או תדרוך לקוי של עובדים באשר לדרך ביצוע העבודה באופן בטוח, אי אספקת ציוד מגן בהתאם להוראות החוק ושמירה על שלמות גופו של הפועל - לפיכך עובדים מכל קשת המקצועות, החל מעבודה משרדית ועד לעבודת כפיים, נפגעים מעבודתם ולעיתים פגיעות קשות ביותר.

הפגיעה יכולה להיגרם בעקבות אירוע יחיד כגון הרמת משא כבד בעבודה, נפילה מגובה, שברים, חתכים וכו' או לחילופין פגיעה מתמשכת המצטברת לכדי פגיעה משמעותית המעניקה אחוזי נכות כגון, חשיפה לרעש ועקב כך בעיות שמיעה וטנטון, עבודה עם עכבר מחשב לפרק זמן ארוך וקבוע העלול לגרום לתסמונת הCTS (הירדמות כף היד), בעיות גב לרבות בלטי דיסק עקב עבודה המאופיינת בהרמת משאות כבדים לעיתים קרובות או דרך קבע, בעלי מקצועות מסוימים כגון נגרים ומסגרים ועוד השוחקים את המרפק (TENNIS ELBOW) וכיוב'.

רבים אינם מודעים לעובדה כי גם תאונת דרכים אשר מתרחשת בדרך לעבודה, בעבודה או בחזרה מן העבודה תחשב לתאונת עבודה ואף תוכר ככזו על ידי המוסד לביטוח לאומי. הפיצוי בגין נזקי גוף הנגרמים בתאונת דרכים שהיא תאונת עבודה מתקבל מחברת ביטוח החובה של הרכב בו נסעתם ולא מן המעביד.

לידיעתכם, תאונות עבודה מעניקות זכויות גם במסגרת תביעות מול הביטוח הלאומי- על כך נרחיב בפרק ביטוח לאומי.

לרוב הפיצוי מתקבל מחברת הביטוח המבטחת את המעביד בביטוח מעבידים שלמעשה נכנסת לנעליו. לשם קבלת פיצוי מחברת הביטוח של המעביד צריכה להתקיים עילת תביעה בגין רשלנות, מעשה רשלני או מחדל של המעביד אשר גרם לתאונה ולנזק גוף. לעיתים גם אי תדרוך או אי שמירה על נהלי עבודה בטוחים מהווים מעשה רשלני או מחדל מצידו של המעביד המקימים עילה לתביעה. כמו כן, העסקה של עובד חדש ולא מיומן בתפקיד שאינו הוכשר אליו מהוויה מעשה רשלני של מעביד ומקימה עילת תביעה במקרה בה מתרחשת תאונה לאותו עובד במסגרת עבודתו. לעיתים גם מה שנחזה כתאונה שנגרמה עקב מעשה של עובד תתפרש על ידי בית המשפט כרשלנות של המעביד המחויב להקפיד על נהלי עבודה ולספק ציוד מגן ולאכוף השימוש בו. גם במקרה בו נגר מאבד את אצבעו על מסור חשמלי, בהסתמך על הפסיקה הנקוטה כיום, יבחר בית המשפט להטיל את מרבית האחריות למקרה על המעביד והטיל על חברת הביטוח המייצגת אותו לשלם לניזוק פיצוי כספי.

אמנם, אכן ניתן לפנות בדרישה לפיצוי גם מול הביטוח הלאומי וגם מול חברת הביטוח אך הפיצוי אינו מצטבר ואינו כפול - אלא משלים. משמע מה שמשולם על ידי ביטוח לאומי יקוזז מהפיצוי אשר יתקבל מחברת הביטוח. לשם הבטחת הצעדים הנכונים יש לפנות לעורך המתמחה בדיני הנזיקין.

יחד עם זאת, יש לבדוק האם קיימות לעובד פוליסות ביטוח נוספות כגון ביטוח אובדן כושר עבודה, נכות מתאונה וכו'. פיצויים המתקבלים מפוליסות תאונות אישיות אינן מקוזזים. לעיתים המעביד עצמו מגלם בשכרו של העובד תשלום גם בגין פוליסות ביטוח תאונות אישיות ויש לברר זאת עם המעביד עצמו. הכותב, עו"ד רפאל קסטרו, הוא מומחה דיני נזיקין האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ואינו מעיד על ו/או יוצר יחסי עו"ד לקוח בכל אופן מפורש או משתמע.

נושאים נוספים :

אובדן כושר עבודה
צור קשר
  שם
 טלפון
דוא"ל
הודעה
 

לייעוץ חייג 03-6161051

משרד עו"ד רפאל קסטרו - ז'בוטינסקי 138 רמת גן | טל : 03-6161051 | פקס : 1533-6161051

אתר זה הינו אינפורמטיבי בלבד ואינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי אישי, על מנת לקבל ייעוץ משפטי ראשוני ללא התחייבות צרו עימנו קשר.

רפאל קסטרו עורכי דין תאונות דרכים
קידום אתרים איכותי